טפילים אצל כלבים

קרציית הכלב
זו שכיחה בעיקר במושבים, בקיבוצים ובאזורים שבהם יש דשא גבוה. הקרצייה פעילה רק בקיץ, ולכן הטיפול בה נעשה רק בחודשי הקיץ. היא עלולה להעביר לכלב את מחלת קדחת הקרצית (ארליכיה), שגורמת לבעיה בקרישת הדם ולירידה בכמות טסיות הדם, ומכאן לדימומים חמורים. בהתחלה מופיעים חולשה, חום, דיכאון ולעיתים גם הגדלה של בלוטות הלימפה ודימו מים. בצורה הכרונית של המחלה ניכרות פגיעה בכל סוגי תאי הדם והופעת דימומים נרחבים, בצקות, צליעה, פגיעה נוירולוגית, זיהומים ומוות.
אותה קרצייה עלולה להעביר לבני אדם את קדחת הכתמים - מחלה קטלנית שגורמת לחום, לפריחה מפושטת בכפות הידיים והרגליים, לכאבי גרון, לפגיעה באיברים רבים ולמוות. הטיפול היעיל היחיד נגד קרציית הכלב הוא קולר נגד קרציות. הקולרים יעילים בדרך כלל למשך כל הקיץ. עלות קולר 130-100 שקל. ניתן לטפל גם באמצעות טיפות נגד קרציות, שאותן רושם הווטרינר.
 פרעוש הכלב
חרק זעיר באורך של עד 2 מ"מ, פחוס מצדדיו ומנתר לגובה. נקבת הפרעוש על הכלב עוקצת, מוצצת דם, מתרבה ומטילה ביצים. אלה נופלות על הקרקע ושורדות זמן ארוך מבלי לבקוע, עד שנוצרים תנאים אופטימליים לבקיעה (לחות וטמפרטורה חמימה). מהגלמים מתפתחים פרעושים, והם קופצים בחזרה אל הכלב.
 פרעושים עלולים להדביק את הכלב בתולעי סרט ולגרום לשלשולים. ישנם כלבים שאלרגים לפרעושים ומפתחים תסמיני אלרגיה וגירודים מטרידים. בשל מציצת הדם מהכלב עלולה להתפתח בכלב אנמיה. יש לפנות לווטרינר כשהבעיה מגיעה לכדי גרד עד פציעה. הדגש בטיפול בפרעושים הוא מניעה. ישנם כמה חומרים יעילים, שניתנים אחת לחודש בטפטוף על פרוות הכלב. חלק מהחומרים האלה קוטעים את מחזור החיים של הפרעוש ומונעים התפתחות של הדורות הבאים.
תולעת הפארק
אחד מגורמי התמותה העיקריים בכלבים. מדובר בתולעת ששמה ספירוצרקה לופ, שנישאת על ידי חיפושית הזבל ומועברת לכלב אחרי שהוא בולע אותה. התולעת מועברת גם דרך צואת כלבים אחרים וציפורים. היא גורמת להופעת תסמיני המחלה אך ורק אצל כלבים ולא מסוכנת לאדם.
אחרי בליעת החיפושית בוקעות ביצי התולעת במעי הכלב. הזחלים הנוצרים נודדים לוושט, שם מתפתחת התולעת בתוך גושים שקרויים גרנולומות. התולעת יוצרת חסימה וגירוי בוושט שגורמים להקאות ועלולה להתפשט גם למקומות אחרים בגוף. הסכנה העיקרית נובעת מיכולתה של התולעת ליצור נקב בוושט, ומשם לחדור לאבי העורקים, לחורר אותו ולהביא לדימום קשה שהורג את הכלב בתוך דקות.
אבחון המחלה מתבצע בבדיקת צואת הכלב במעבדת המכ��ן הווטרינרי בבית דגן. במהלך הבדיקה מתגלים ביצי התולעים. ניתן גם לבצע בדיקה אנדוסקופית בוושט הכלב, שמאתרת אם נוצרו גושי גרנולומות על ידי התולעת. אם האבחון העלה שהכלב לקה במחלה, ניתן לטפל בו באמצעות הזרקת החומר דורמקטין אחת לשבועיים במשך שש פעמים, ולאחר מכן אחת לחודש במשך שנה שלמה.
תולעי עיכול
שני סוגי תולעים של מערכת העיכול מדביקים את הכלבים בכל רחבי הארץ: תולעים עגולות ותולעי סרט. ההדבקה מתבצעת דרך הצואה או מהסביבה. תולעים עגולות נראות כמו ספגטי בעל קצוות חדים והן מסוכנות גם לבני אדם. תולעי סרט נראות כמו גרגר אורז.
התולעים חיות במערכת העיכול ואוכלות את המזון של הכלב. כשכמותן קטנה, אין להן השפעה. אבל כשכמות התולעים גדולה, ובעיקר בגורים, הן גורמות לבטן נפוחה, לכאב בטן, לשלשול ולעיכוב בגדילה. הטיפול נעשה באמצעות תרופה נגד תולעים.